תזונה ואזנה בענף הפטם: סוגי מסלולי מזון והשפעתם על מקדם המרת המזון (FCR)

מדריך תזונת פטם: שלבי ההאכלה, סוגי התערובות ומניעת פחת במערכות האוטומטיות

מבוא

בענף הלול המודרני, היעילות הכלכלית נמדדת ביכולת להפוך חומר גלם (תערובת מזון) לחלבון זמין (בשר פטם) בזמן הקצר ביותר ובמינימום עלות. תערובת המזון מהווה את ההוצאה המשתנה הגבוהה ביותר של הלולן, ונעה בין 60% ל-70% מסך עלויות הייצור של להק פטם. מסיבה זו, הבנה מעמיקה של שלבי התזונה השונים, התאמת מבנה המזון לגיל העוף, וניהול נכון של מערכות האכלה אוטומטיות ללול הם הגורמים המכריעים ביותר בקביעת מדד היעילות המרכזי של המשק – מקדם המרת המזון (FCR – Feed Conversion Ratio).

חריגה קלה ביותר בניהול התזונה או תקלה מכנית במערך השינוע שגורמת לבזבוז, עלולות למחוק את שולי הרווח של המדגר כולו. במאמר זה נסקור לעומק את שלבי ההזנה הפיזיולוגיים של פטם, את חשיבות המרקם הפיזי של המזון, וכיצד טכנולוגיית השינוע וההאכלה משפיעה על התוצאה הכלכלית בשיווק.

שלבי התזונה הפיזיולוגיים בחיי הפטם

כדי להגיע למשקל השיווק האופטימלי תוך 35 עד 42 ימים, תרנגולת הפטם צריכה לעבור סדרה מוגדרת של שלבי הזנה. כל שלב מתוכנן במדויק כדי לענות על הצרכים המשתנים של פיתוח השלד, מערכת העיכול ומסת השריר:

1. תערובת סטרטר (Starter – ימים 1 עד 10): מזון זה מיועד לימים הראשונים באומנה. הוא מאופיין ברמות חלבון גבוהות מאוד (כ-21%-23%), אנרגיה מתונה, ורמות גבוהות של חומצות אמינו חיוניות, סידן וזרחן. המטרה בשלב זה אינה רק עלייה במשקל, אלא פיתוח מהיר של מערכת החיסון, מערכת הנשימה ומערכת העיכול (התארכות פלומת המעי לספיגה מקסימלית).
2. תערובת מגדל (Grower – ימים 11 עד 25): בשלב זה קצב הצימוח של הפטם מגיע לשיאו. התערובת מכילה רמת אנרגיה גבוהה יותר ורמת חלבון מעט נמוכה יותר (כ-20%). זהו השלב שבו המערכת המכנית של הלול עובדת בעומס הגבוה ביותר, והעופות צורכים כמויות תערובת שהולכות ומכפילות את עצמן מדי כמה ימים.
3. תערובת סיום (Finisher – מיום 26 ועד לשיווק): תערובת זו מיועדת למקסם את השקעת השריר (בשר החזה) והשומן התת-עורי. היא מאופיינת ברמת האנרגיה הגבוהה ביותר וברמת חלבון נמוכה יותר (כ-18%). המזון בשלב זה הוא היקר ביותר לחקלאי בשל נפח הצריכה העצום של העופות הבוגרים.

המרקם הפיזי של המזון: פירורים מול כופתיות (Pellets)

לא רק ההרכב הכימי של המזון קובע את הצלחת הגידול, אלא גם הצורה הפיזית שלו. המעבר ממזון קמחי (Mash) למזון מעובד שינה לחלוטין את ביצועי ענף הלול:

• מאש/קמח: משמש לעיתים רחוקות בלבד, בעיקר באפרוחים צעירים מאוד, אך יש לו נטייה לייצר אבק, להידבק למקור העוף ולגרום לבזבוז במערכות ההאכלה.
• פירורים (Crumbles): זוהי כופתית שעברה שבירה מכנית לגדלים קטנים. זהו המזון המושלם לתקופת האומנה, המאפשר לאפרוח לבלוע בקלות את כל רכיבי התזונה מבלי יכולת לבצע "ברירה" של גרגרים מועדפים.
• כופתיות (Pellets): עבור שלבי המגדל והסיום, שימוש בכופתיות איכותיות הוא חובה. תהליך הייצור של כופתיות כולל חום ולחץ (קונדישנינג) המבשלים חלקית את העמילנים ומעלים את נעכלות המזון. היתרון הגדול של כופתית הוא שהעוף משקיע הרבה פחות אנרגיה פיזית כדי לאכול – הוא מרים כופתית אחת ומקבל מנה מרוכזת של אנרגיה, במקום לנקר עשרות פעמים במזון קמחי.

מניעת פחת ובזבוז מכני במערך ההאכלה האוטומטי

לא משנה כמה התערובת איכותית ומאוזנת, אם היא נופלת מהצלחת אל הריפוד, מדובר בהפסד נקי לחקלאי. כדי למנוע זאת, יש לנהל את קווי ההאכלה בצורה טכנית ומדויקת:

• איכות האחסון בסילו: לפני שהמזון בכלל מגיע לצלחת, הוא נשמר במיכל מחוץ ללול. חיוני לדעת [איך לבחור מיכל תערובת איכותי] המונע חדירת לחות וגשם. מים שיחדרו לסילו יגרמו להתעפשות המזון, יצירת גושים שחוסמים את קפיץ השינוע, ופגיעה ישירה בבריאות המעי של הלהק.
• כיוונון גובה הצלחות ורמת המזון: ככל שהפטם גדל, יש להרים את קווי ההאכלה באמצעות מערכות הגלגלות והכבלים. גובה שפת הצלחת צריך להיות תמיד בגובה גב העוף. אם הקו נמוך מדי, העופות ינברו במזון ויעיפו אותו החוצה. בנוסף, יש לכוונן את חלוניות הפיזור בצלחת כך שרמת המזון תהיה נמוכה בעופות בוגרים, מה שמאלץ אותם לאכול מהמרכז מבלי להפיל פירורים לזבל.
• זמינות חלפים ותחזוקת שבר: קפיצי השינוע (הספירלות) והמנועים נמצאים בעבודה מאומצת. שחיקה של קו עלולה לגרום לעצירת האכלה באזורים מסוימים בלול, מה שיפגע קלות באחידות הלהק. מומלץ להחזיק במחסן באופן קבוע [מוצרים וחלקי חילוף ללולים] כדי לתקן כל תקלה מכנית בקווי ההאכלה באופן מיידי.

סיכום

תזונת פטם מוצלחת היא שילוב מדויק בין מדע התזונה לבין הנדסת מכונות. שמירה על שלבי האכלה נכונים, הקפדה על מרקם כופתיות איכותי, ותחזוקה בלתי מתפשרת של מערך ההאכלה והאחסון יבטיחו לכם את ה-FCR הנמוך ביותר ומדדי רווחיות מקסימליים בשיווק.