עקרונות אוורור מינימלי באומנה: הדרכים לאספקת חמצן זמין מבלי לקרר את האפרוחים

מדריך אוורור מינימלי באומנה: שמירה על איכות האוויר וניהול גזים באפרוחים בני יומם

מבוא

תקופת האומנה (השבוע הראשון לחיי האפרוח) היא התקופה הרגישה והמאתגרת ביותר עבור הלולן בניהול האקלים. האפרוח הקטן מגיע מהמדגרה כאשר מערכת חיסון שלו ומערכות הגוף אינן מפותחות, ואין לו יכולת עצמית לווסת את חום גופו. מסיבה זו, הלולן משקיע משאבים רבים בהפעלת [ציוד תנורים ללול] כדי לשמור על טמפרטורת חלל ורצפה גבוהה מאוד של כ-32 מעלות צלזיוס.

כאן נתקל הלולן בדילמה ניהולית מורכבת: מצד אחד, יש צורך לשמור על החום היקר בתוך הלול ולא להכניס אוויר קר מבחוץ שיקרר את האפרוחים. מצד שני, האפרוחים הגדלים במהירות, ויותר מכך – תנורי הגז והסולר הפועלים בעוצמה, צורכים כמויות אדירות של חמצן ופולטים אל חלל הלול גזים רעילים כגון פחמן דו-חמצני (CO_2), פחמן חד-חמצני (CO), ואדי מים המרטיבים את הריפוד ומייצרים אמוניה. עצירה של האוורור כדי לשמור על החום תוביל לחנק ותמותה של האפרוחים. הפתרון לדילמה הזו נקרא אוורור מינימלי (Minimum Ventilation). במאמר זה נלמד איך לבצע אותו נכון.

מהו אוורור מינימלי וכיצד הוא מופעל?

אוורור מינימלי אינו מופעל על ידי חיישני טמפרטורה (שכן הטמפרטורה בלול גבוהה והמחשב לא ירצה לקרר), אלא מופעל אך ורק על ידי טיימר מחזורי (Cycle Timer) המוגדר במחשב הלול, שמטרתו המרכזית היא החלפת נפח אוויר קבועה לשמירה על איכות האוויר ואספקת חמצן.

מחזור עבודה טיפוסי של אוורור מינימלי נמשך לרוב 5 דקות (300 שניות). הלולן מגדיר בבקר האקלים זמן עבודה קבוע של ה[מאווררי לול] הקטנים (למשל: המאווררים יעבדו במשך 60 שניות, ויהיו כבויים במשך 240 שניות). ככל שהאפרוחים גדלים מדי יום, ומשקל הגוף הכולל של הלול עולה, הלולן מעלה את זמן העבודה של המאווררים בטיימר (למשל ל-90 שניות עבודה ו-210 שניות כבויה) כדי לספק את כמות החמצן המשתנה.

גזי היעד ואיכות האוויר באומנה

כדי לדעת אם האוורור המינימלי שלכם מכויל בצורה נכונה, יש לנטר את הפרמטרים של איכות האוויר בתוך חלל האומנה באמצעות מערך ה[חיישנים חכמים ללול]:

• פחמן דו-חמצני (CO_2): רמת ה-CO_2 בלול אומנה אסור שתעבור את ה-3,000 ppm (חלקים למילון). רמות גבוהות מכך מעידות על חוסר באוורור, גורמות לאפרוחים להיות רדומים, להפסיק לאכול ולשתות, ובטווח הארוך מייצרות נזק בלתי הפיך ללב העוף ומובילות לתחלואת מיימת (Ascites).
• חמצן (O_2): רמת החמצן באוויר חייבת להישאר מעל 19.6%.
• אמוניה (NH_3): גז הנוצר מפירוק הלשלשת בריפוד לח. רמת האמוניה חייבת להיות מתחת ל-10-20 ppm. אמוניה פוגעת בריסי מערכת הנשימה של האפרוח וחושפת אותו מיד להדבקה בחיידקי E. coli.

החשיבות הבלתי מתפשרת של לחץ סטטי באוורור מינימלי

הסוד להצלחה באוורור מינימלי הוא כניסת האוויר בלחץ סטטי גבוה דרך האינלטים הצידיים. כאשר המאוורר נדלק למשך הדקה שלו בטיימר, הוא מייצר תת-לחץ בלול. האינלטים חייבים להיפתח רק מעט (חריץ צר), מה שמאלץ את האוויר הקר בחוץ להיכנס במהירות גבוהה מאוד, להיזרק לכיוון התקרה, להתערבל עם האוויר החם של התנורים, ורק לאחר שהוא התחמם והתייבש – לרדת אל האפרוחים ברצפה.

אם הלול שלכם אינו אטום, ויש בו נזילות אוויר (דבר שיש לפתור במהלך ביצוע ה[כללים בניקוי לולים בין מדגרים]), לחץ הסטטי ייפול, ואוויר קר יחדור דרך החריצים בגובה הרצפה ויגרום לעקת קור קשה לאפרוחים. ודאו תמיד כי כל מערכות הצינון של הקיץ (כגון וילונות המנהרה ופתחי המזרונים הלחים המופעלים על ידי [משאבת מים למזרון לח]) סגורים ואינם מאפשרים חדירת אוויר בחורף.

סיכום

אוורור מינימלי באומנה הוא אמנות הניהול של איכות האוויר ללא פגיעה בטמפרטורה. הפעלה נכונה של המאווררים על גבי טיימרים מחזוריים, שמירה על לחץ סטטי מדויק דרך האינלטים, וניטור קבוע של רמות ה-CO_2 והאמוניה, יבטיחו לאפרוחים שלכם את נקודת הזינוק המושלמת ביותר לגידול בריא, מהיר ומשגשג.